מבט אישי על המאבק בתחנת הכוח של דליה אנרגיות – צביקה שחורי
מבחינתי הכל התחיל בהודעה הבאה שהתפרסמה בין המלצה למתקין פרגולה לבין שאלה על אבן חלילה בקומונת ההרחבה באתר תפוז (01.05.2008 מי זוכר ?)
"שמעתי ממקורות מוסמכים שאושרו תוכניות לבניית תחנת חשמל חדשה בדומה לזו של צפית ממש דרומית להרחבה ליד המאגר, במקום המטעים.
מישהו שמע על כך? אם זה נכון צריך להגיש התנגדות ברגע שזה יוצא להתייחסות הציבור, ואולי לקחת עו"ד?"
סקירה ראשונית של הנושא גילתה לי תמונה מדאיגה.
א. מדובר בתכנון לאתר ייצור חשמל בהיקף גדול, 870 MW תכנון של חברת "דליה אנרגיות" + 615MW של תחנת חברת החשמל (שאושרה ב 2005 מבלי שמי מהתושבים או עובדי המועצה אפילו עיין בתסקיר הסביבתי שהוגש) סה"כ באתר כמעט 1500 MW ,לשם השוואה הספק הכולל של תחנת הכוח אשכול באשדוד 1700 MW ואילו של תחנת הכוח גזר ליד רמלה 1340MW .
ב. אספקת הגז ממצרים מראה סימנים מדאיגים של חוסר יציבות (מאגר תמר עוד לא התגלה ), ויש חשש להפעלת התחנה בסולר\מזוט שהם כבר ממש סכנה בריאותית מידית.
ג. חשש מסיכונים בטיחותיים וסביבתיים באתר וסביבתו ,השלכות תחנת הפחתת לחץ הגז ,זיהומים סביבתים (זוכרים את הענן השחור שנפלט מהתחנה בקיץ האחרון?) ושינוי פני האזור בשיטת הסלמי מביוספרי לתעשייתי .
ההמשך היה בהתגבשות צוות קטן של תושבים אשר הפך לעמותה, ומערבולת של פעילות שבאמת קשה לתאר את הקיפה. אין סוף שעות של איסוף חומרים ולימוד הנושא, שינוי התודעה ביישוב ובמליאת המועצה ,התכתבויות,הכנות ופגישות עם גורמים שונים ומשונים מהקואליציה לבריאות הציבור דרך אנשי קק"ל,רט"ג ,מנכ"ל משרד האנרגיה, השר להגנת הסביבה,גורמים פוליטיים שונים. אדם טבע ודין, מתכנן הועדה לתשתיות לאומיות ,ועדת הפנים של הכנסת ועוד עשרות גורמים הקשורים לנושא .
אין סוף פגישות פנימיות והתלבטות בבחירת הדרך
כנסי תושבים ופגישות עם ועדי הישובים בגוש הצפוני של המועצה
הפנינג רב משתתפים למרגלות תל צפית,
גיוס כספים ותרומות.
ועד הגשת בג"ץ
אז מה למדנו בדרך?
שאף אחד ללא יוצא מן הכלל מהגופים הממשלתיים\השלטון המקומי לא יעשה את העבודה במקומנו.
שיש אנשים טובים באמצע הדרך – כאלו שנרתמו ,עזרו , ליוו נתנו כתף וגם תרמו והתרימו.
שיעור אחד או שניים על האינטרסים האדירים הפועלים בנושא, כשעל על הכף מונחת השקעה של 4 מליארד שקל .ולמשל כיצד הרגולטור מכופף נהלים "מתגמש" ומאפשר ליזם תרגילים יצירתיים. http://www.themarker.com/opinion/1.1904385
פוליטיקה מקומית במועצה - מי במליאת המועצה הבטיח להצביע ולא הגיע ? כיצד מנסחת המועצה התנגדות בעדינות ..... ומה בין החזון שעל הקיר למציאות .
יחסים ומשקעים בין הישובים - (הס מלהזכיר בכפר הרי"ף את המילה אנטנה !)
פוליטיקה של אירגונים ירוקים - ביד אחת כנסים מחקרים וימי עיון על עתיד האזור, כדוגמת כנס צפית 2010 של מכון דש"א http://www.deshe.org.il/?CategoryID=308&ArticleID=293 וביד השניה כן אבל זה צמוד דופן ... ובכלל זה כבר שטח מופר … וכבר יש מאבק מול התחנה באשקלון ועוד ועוד ...
התנהלות גופי השלטון והשיטה - מי לדעתכם מפיק את הדוח הסביבתי האוביקטיבי ובוחן את החלופות? כמובן שהיזם ! , ומי מייצג את היזם ומנהל את הפרוייקט של דליה מול הות"ל ? כמובן שמתכננת הות"ל לשעבר שדילגה לשוק הפרטי ,ומי כיום מנהלת את מינהל התכנון במשרד הפנים שממונה על הות"ל ? כמובן שאותה הגברת אפילו לא בשינוי אדרת שחזרה בינתיים לתפקיד ציבורי.
אז מה נותר בסוף ?
עם דחיית העתירה ע"י בג"ץ בנובמבר 2011 נותרתי עם תחושה קשה של כשלון צורב ואכזבה, ומצד שני גאווה גדולה מאוד על הדרך שעשינו, והיכולת להביט במראה ולומר לא נכנענו מראש, ניהלנו מאבק צודק וראוי ! (טיעון של מפסידים אבל בכל זאת ....)
מה יכולנו לעשות אחרת ?
כמובן שבחוכמה לאחר מעשה הרבה דברים , אבל אם אנסה לתמצת את העיקר אז ניתן ללמוד כי בשנים האחרונות עם עליית המודעות לסביבה הלכו ורבו המאבקים הסביבתיים. לדוגמה: חוף פלמחים ,הישוב מרשם בחבל לכיש, עמק ססגון בתמנע ,תוואי הרכבת לי"ם ,תחנת הכוח באשקלון ועוד ועוד .אם ננסה לבחון את הסיבות להצלחה או כישלון נגלה כי אין נוסחאות בדבר,אבל בטוח שהמאבקים הקשים ביותר הם אלו הקשורים לתשתיות לאומיות אל מול הות"ל. עושה רושם שכדי להעלות את סיכויי ההצלחה יש צורך בהד ציבורי רחב חזק ומתמשך אשר יגרום למערכות השלטוניות פוליטית או המשפטית לזוז באי נוחות בכסא. אנחנו מהרבה סיבות חלקן תלויות בנו וחלקן לא , לא השכלנו לייצר הד ציבורי שכזה ולמעשה עם התקדמות תהליך אישור התחנה הטלנו את כל יהבנו על הערוץ המשפטי בלבד .
גם היום למרות ההפסד בבג"ץ אסור לנו לשכוח שהדרך לא תמה ,בזמן שאנחנו מנהלים כאן את חיינו ,בדליה אנרגיות לא נחים לרגע ומתכננים את ההמשך. מצ"ב ציטוט מתוך כתבה\ראיון עם מנכ"ל דליה אנרגיות שהתפרסמה ב דה מרקר ב 27.12.12
"אלא שדליה אנרגיות לא מסתפקת בהקמת תחנת הכוח הראשונה, ומתעתדת להכפיל את כושר הייצור באתר בצפית ל-1,700 מגה-וואט, ואף להיכנס למיזמי ייצור אנרגיה נוספים"
שיטת הסלמי , זוכרים ...
מבחינתי הכל התחיל בהודעה הבאה שהתפרסמה בין המלצה למתקין פרגולה לבין שאלה על אבן חלילה בקומונת ההרחבה באתר תפוז (01.05.2008 מי זוכר ?)
"שמעתי ממקורות מוסמכים שאושרו תוכניות לבניית תחנת חשמל חדשה בדומה לזו של צפית ממש דרומית להרחבה ליד המאגר, במקום המטעים.
מישהו שמע על כך? אם זה נכון צריך להגיש התנגדות ברגע שזה יוצא להתייחסות הציבור, ואולי לקחת עו"ד?"
סקירה ראשונית של הנושא גילתה לי תמונה מדאיגה.
א. מדובר בתכנון לאתר ייצור חשמל בהיקף גדול, 870 MW תכנון של חברת "דליה אנרגיות" + 615MW של תחנת חברת החשמל (שאושרה ב 2005 מבלי שמי מהתושבים או עובדי המועצה אפילו עיין בתסקיר הסביבתי שהוגש) סה"כ באתר כמעט 1500 MW ,לשם השוואה הספק הכולל של תחנת הכוח אשכול באשדוד 1700 MW ואילו של תחנת הכוח גזר ליד רמלה 1340MW .
ב. אספקת הגז ממצרים מראה סימנים מדאיגים של חוסר יציבות (מאגר תמר עוד לא התגלה ), ויש חשש להפעלת התחנה בסולר\מזוט שהם כבר ממש סכנה בריאותית מידית.
ג. חשש מסיכונים בטיחותיים וסביבתיים באתר וסביבתו ,השלכות תחנת הפחתת לחץ הגז ,זיהומים סביבתים (זוכרים את הענן השחור שנפלט מהתחנה בקיץ האחרון?) ושינוי פני האזור בשיטת הסלמי מביוספרי לתעשייתי .
ההמשך היה בהתגבשות צוות קטן של תושבים אשר הפך לעמותה, ומערבולת של פעילות שבאמת קשה לתאר את הקיפה. אין סוף שעות של איסוף חומרים ולימוד הנושא, שינוי התודעה ביישוב ובמליאת המועצה ,התכתבויות,הכנות ופגישות עם גורמים שונים ומשונים מהקואליציה לבריאות הציבור דרך אנשי קק"ל,רט"ג ,מנכ"ל משרד האנרגיה, השר להגנת הסביבה,גורמים פוליטיים שונים. אדם טבע ודין, מתכנן הועדה לתשתיות לאומיות ,ועדת הפנים של הכנסת ועוד עשרות גורמים הקשורים לנושא .
אין סוף פגישות פנימיות והתלבטות בבחירת הדרך
כנסי תושבים ופגישות עם ועדי הישובים בגוש הצפוני של המועצה
הפנינג רב משתתפים למרגלות תל צפית,
גיוס כספים ותרומות.
ועד הגשת בג"ץ
אז מה למדנו בדרך?
שאף אחד ללא יוצא מן הכלל מהגופים הממשלתיים\השלטון המקומי לא יעשה את העבודה במקומנו.
שיש אנשים טובים באמצע הדרך – כאלו שנרתמו ,עזרו , ליוו נתנו כתף וגם תרמו והתרימו.
שיעור אחד או שניים על האינטרסים האדירים הפועלים בנושא, כשעל על הכף מונחת השקעה של 4 מליארד שקל .ולמשל כיצד הרגולטור מכופף נהלים "מתגמש" ומאפשר ליזם תרגילים יצירתיים. http://www.themarker.com/opinion/1.1904385
פוליטיקה מקומית במועצה - מי במליאת המועצה הבטיח להצביע ולא הגיע ? כיצד מנסחת המועצה התנגדות בעדינות ..... ומה בין החזון שעל הקיר למציאות .
יחסים ומשקעים בין הישובים - (הס מלהזכיר בכפר הרי"ף את המילה אנטנה !)
פוליטיקה של אירגונים ירוקים - ביד אחת כנסים מחקרים וימי עיון על עתיד האזור, כדוגמת כנס צפית 2010 של מכון דש"א http://www.deshe.org.il/?CategoryID=308&ArticleID=293 וביד השניה כן אבל זה צמוד דופן ... ובכלל זה כבר שטח מופר … וכבר יש מאבק מול התחנה באשקלון ועוד ועוד ...
התנהלות גופי השלטון והשיטה - מי לדעתכם מפיק את הדוח הסביבתי האוביקטיבי ובוחן את החלופות? כמובן שהיזם ! , ומי מייצג את היזם ומנהל את הפרוייקט של דליה מול הות"ל ? כמובן שמתכננת הות"ל לשעבר שדילגה לשוק הפרטי ,ומי כיום מנהלת את מינהל התכנון במשרד הפנים שממונה על הות"ל ? כמובן שאותה הגברת אפילו לא בשינוי אדרת שחזרה בינתיים לתפקיד ציבורי.
אז מה נותר בסוף ?
עם דחיית העתירה ע"י בג"ץ בנובמבר 2011 נותרתי עם תחושה קשה של כשלון צורב ואכזבה, ומצד שני גאווה גדולה מאוד על הדרך שעשינו, והיכולת להביט במראה ולומר לא נכנענו מראש, ניהלנו מאבק צודק וראוי ! (טיעון של מפסידים אבל בכל זאת ....)
מה יכולנו לעשות אחרת ?
כמובן שבחוכמה לאחר מעשה הרבה דברים , אבל אם אנסה לתמצת את העיקר אז ניתן ללמוד כי בשנים האחרונות עם עליית המודעות לסביבה הלכו ורבו המאבקים הסביבתיים. לדוגמה: חוף פלמחים ,הישוב מרשם בחבל לכיש, עמק ססגון בתמנע ,תוואי הרכבת לי"ם ,תחנת הכוח באשקלון ועוד ועוד .אם ננסה לבחון את הסיבות להצלחה או כישלון נגלה כי אין נוסחאות בדבר,אבל בטוח שהמאבקים הקשים ביותר הם אלו הקשורים לתשתיות לאומיות אל מול הות"ל. עושה רושם שכדי להעלות את סיכויי ההצלחה יש צורך בהד ציבורי רחב חזק ומתמשך אשר יגרום למערכות השלטוניות פוליטית או המשפטית לזוז באי נוחות בכסא. אנחנו מהרבה סיבות חלקן תלויות בנו וחלקן לא , לא השכלנו לייצר הד ציבורי שכזה ולמעשה עם התקדמות תהליך אישור התחנה הטלנו את כל יהבנו על הערוץ המשפטי בלבד .
גם היום למרות ההפסד בבג"ץ אסור לנו לשכוח שהדרך לא תמה ,בזמן שאנחנו מנהלים כאן את חיינו ,בדליה אנרגיות לא נחים לרגע ומתכננים את ההמשך. מצ"ב ציטוט מתוך כתבה\ראיון עם מנכ"ל דליה אנרגיות שהתפרסמה ב דה מרקר ב 27.12.12
"אלא שדליה אנרגיות לא מסתפקת בהקמת תחנת הכוח הראשונה, ומתעתדת להכפיל את כושר הייצור באתר בצפית ל-1,700 מגה-וואט, ואף להיכנס למיזמי ייצור אנרגיה נוספים"
שיטת הסלמי , זוכרים ...